לא התכוונתי להכין על זה מסמך. פשוט לא הצלחתי להכניס את הכול להודעה אחת באינסטגרם, ויותר קל לי שתקראי הכול כמקשה אחת, ושיישאר לך לחזור אליו.
את עשרת העקרונות האלה אני כותבת מתוך GROW, השיטה שאני עובדת איתה כבר יותר מ-15 שנה, ויש בה היבטים שפתיים, קוגניטיביים ורגשיים. היא נבנתה לילדים שזקוקים להוראה מותאמת, ולכן היא מתאימה לכולם: לילדים עם התפתחות אופיינית, וגם לילדים עם הפרעות קשב או הפרעות למידה. הכול עניין של מינונים ושל דחיסות.
מוכנה?
עשרת העקרונות לצמצום שגיאות כתיב
1. מפתחים מיינדסט ביחס לשפה. שפה היא הנכס הכי חשוב שאנחנו צריכים להשקיע בו. זה מתחיל בגיל הרך בפיתוח התקשורת והדיבור, ממשיך לגיל הגן כשהילדים מתרגשים מניצני האוריינות, ומגיע לבית הספר כשהם רוכשים את המיומנות הכי חשובה במאה ה-21: קריאה וכתיבה. בבית שלנו השפה חשובה לנו, ההורים. זה לא קשור לגננת ולא לבית הספר. כשמחזיקים באמונה כזו, את כבר בחצי הדרך.
2. קוראים מגיל צעיר. מי שעוקבת אחריי שנים אחורה יודעת שאני קוראת לילדים מגיל חודש. יש טכניקות לקריאה ולאינטראקציה נכונה עם ספר בגיל הינקות ובגיל הגן. אפשר לקרוא ספר, ואפשר לקרוא נכון ספר.
3. מנגישים ספרים מגיל צעיר. יש ספרים בכל מקום בבית: בסלון, בחדר השינה, בין המשחקים, בשירותים, על האי במטבח. אצלי הספרים אף פעם לא היו למעלה. הם נגישים לילדים תמיד. וכמובן, איכות על פני כמות, כמו בבופה.
4. עוזרים לילדים לשכלל את הכתיב הפונטי, בגיל הגן. זה השלב הראשון בהבנה של כללי הכתיב: מייצגים כל עיצור ששומעים. זה התפתחותי, זו אחריות שלנו כהורים, ועולים לכיתה א׳ כותבים. אם את לא בטוחה איפה הילד שלך עומד, הצ׳קליסט לכיתה א׳ בדיוק בשביל זה: https://immaot.co.il/checklist
5. משלבים את כללי הכתיב תוך כדי ההקניה. בכיתה א׳ הילדים לומדים את סימני הניקוד ואת אותיות אהו"י. תוך כדי, משלבים נכון את כללי הכתיב: קודם כללים פונולוגיים (שקשורים לצלילים), ואחר כך כללים מורפולוגיים (שקשורים לחוקי הלשון). אלה שני נדבכים קריטיים לתחילת הדרך, והמורפולוגיה היא הלב של העברית, גם להבנת הנקרא בהמשך.
6. בשום שלב לא מחכים שזה יסתדר. יש שגיאות כתיב תואמות גיל, ויש כאלה שלא. אני לא מצפה מהמורה לצמצם לילדים את שגיאות הכתיב, אני מבינה שהצרכים גבוהים והמשאבים נמוכים. לי אישית חשוב לצמצם אצל הילדים שלי את השגיאות שאינן התפתחותיות, וזה מה שעשינו הקיץ. כיוונון קטן, והם במקום אחר.
7. ממשיכה לקרוא להם ואיתם. ומאפשרת להם מסגרות זמן לקריאה, בבוקר ואחר הצהריים. מה זה "מאפשרת"? זמן בלי מסכים. לא שלי ולא שלהם. וקוראים מה שהם בוחרים מהספרייה. אי אפשר לצפות מהם לשבת ולקרוא כשיש כל כך הרבה גירויים בחוץ, צריך להתארגן בהתאם. ותזכרי את המשפט: העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים. מי שקורא, קורא יותר.
8. משחקת איתם בעל פה משחקי מילים. בארוחת ערב ובנסיעות. עברית היא שפה עשירה, וילדים לא תמיד מבינים את הקשרים בין מילים. זה משחק שכיף לשחק מגיל צעיר, וכדי לשפר את הכתיבה, משכללים קודם את הדיבור.
9. מזמנת משימות כתיבה אותנטיות. הכנת רשימות ציוד, העתקת שמות מוצרים באיקאה לדף (לא מצלמים), כתיבת ברכות. ולא מרשה להקליט לי הודעה או להשתמש במיקרופון שמאיית בוואטסאפ. אני רוצה לראות את השגיאות, כדי לדעת על מה לשים דגש.
10. לא מתקנת באגרסיביות. התיקון תמיד יהיה מודלינג, חזרה על החוקים והכללים. לא מייצרת אנטי. וזה מתחבר לעיקרון הראשון: בית שרוכש כבוד לשפה.
ומה עכשיו?
מבטיחה שאם תתחברי אפילו לסעיף אחד ותיקחי אותו קדימה, את תהיי במקום אחר.
ומה קורה אצלך? מה הכי מפריע לך בתחום שגיאות הכתיב? תזכורת חשובה: כשיש הימנעות גדולה מכתיבה, או פערים משמעותיים ביחס לגיל, כדאי לבצע אבחון מעמיק ולעצור את כדור השלג בזמן. על אבחון דידקטי אפשר לקרוא כאן: https://immaot.co.il/diagnosis
